סאגת מעמד בתי הדין בפרשיית ברית המילה קבלה היום מפנה כאשר בג"צ בהרכב של 7 שופטים צמצם עוד יותר את כוחו של בית הדין הרבני.

הסיפור הוא בבני זוג פרודים שהמא מסרבת למול את בנה והאב ביקש מבית הדין להכריח את האשה למול את ילדם.

השאלה המרכזית של פסק דין זה היא האם מוסמך בית הדין הרבני להכריע במחלוקת בין הורים בדבר עריכת ברית מילה לבנם, כעניין הכרוך בתביעת גירושין.

ברוב דעות השופטים ס' ג'ובראן, א' חיות, ח' מלצר, י' דנציגר ו-נ' הנדל, מול דעתו החולקת של השופט א' רובינשטיין, הוחלט שלא להיעתר לטענת הסמכות כפי שהיא מנוסחת בעתירה ולהורות על החזרת התיק לבית הדין האזורי, לאור העובדה שבית הדין הרבני בנתניה לא בחן את שאלת ברית המילה באספקלריה של טובת הקטין.

להלן אנו מצטטים קטעים מפסק הדין שמשתרע על פני 50 עמודים ומכיל למעלה מ-17 אלף מילה.

8. טענתה העיקרית של העותרת היא כי לבית הדין הרבני לא מוקנית סמכות להורות על עריכתה של ברית מילה לקטין, כאשר אחד מהוריו מתנגד לכך. נוסף על כך, לטענתה, ספק אם לבית משפט כלשהו מוקנית סמכות כזו. לטענת העותרת, שאלת עריכתה של ברית מילה לקטין אינה נכללת במשמורת הפיסית עליו, ועל כן היא אינה כרוכה בתביעת הגירושין מטיבה וטבעה. עוד טענה העותרת, וזאת עיקר, כי לא ניתן לכרוך, אף לא במפורש, את סוגית עריכתה של ברית המילה עם תביעת הגירושין. לטענתה, מורכבותה של השאלה אם לערוך ברית מילה לפעוט אם לאו הופכת את הסוגיה כולה לזרה להליכי הגירושין עד כדי כך שאין לדון בה בכריכה אחת עם תביעת גירושין. העותרת הודתה שהיא חפצה בשלום בית, אך הכחישה כי קיים קשר בין רצונה זה לבין סירובה לערוך ברית מילה לבנה. לגוף העניין, טענה העותרת כי חיובה לערוך ברית מילה לבנה מהווה פגיעה קשה בזכותה לחופש מדת.

9. מנגד, לטענת האב, הקטין לא נימול בסמוך לאחר לידתו כנהוג משום שהוא נולד פג, וגורמי הרפואה המליצו להמתין עם ברית המילה עד שיגדל מעט ויתחזק. לטענתו, הייתה הסכמה בינו לבין העותרת כי כשהדבר יתאפשר הם ימולו את בנם, והעותרת אף פעלה לדבריו לאיתור מוהל. לנוכח האמור לעיל, טען האב כי התנגדותה של העותרת לעריכתה של ברית המילה כעת נובעת מרצונה לגרום לו להיעתר לרצונותיה, ולראיה התנגדותה העקרונית למילת הקטין לא נומקה בנימוק של ממש, פרט ל"שלמות הגוף" של הקטין.

10. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני התבקש להביע את עמדתו בסוגיה שבנדון (החלטתו של חברי השופט י' דנציגר מיום 18.12.2013). עמדתו של היועץ המשפטי לשיפוט הרבני הייתה כי טובת הילד, הן על פי המבחן הדתי, הן על פי המוסכמות החברתיות, מחייבת את הכנסתו בברית המילה. לדבריו, מן המפורסמות כי הימנעות מעריכת ברית מילה לילד תידון אותו לחיים של חריגות מן החברה שבה הוא חי, אשר תשים לב מהר מאוד לשונותו. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני הפנה גם להודעת משרד החוץ מיום 4.10.2013 שבה קוראת מדינת ישראל למועצת אירופה לבטל את החלטתה נגד קיומה של ברית מילה. בהודעה זו צוין, בין היתר, כי הודעה רשמית מחודש אוגוסט 2012 מטעם אגודת רופאי הילדים בארה"ב מצביעה על יתרונות רפואיים של מילת תינוקות בנים (העתק ההודעה צורף לעמדת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, נספח ד'). עמדתו של היועץ המשפטי לשיפוט הרבני היא כי לבית הדין הרבני מסורה סמכות, מכוח סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, לדון בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות שאלת עריכתה או אי עריכתה של ברית מילה. עמדתו זו של היועץ המשפטי לשיפוט הרבני נתמכה בשיקולי יעילות. לדבריו, פיצול ההתדיינות בעניינים שונים השנויים במחלוקת בין בני זוג נצים, עלול להכביד על המתדיינים ולהאריך את ההליכים המתנהלים ביניהם שלא לצורך. לדבריו, תכליתו של סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים היא לאפשר את בירורן של כל המחלוקות שהתגלעו בין בני הזוג ערב הגירושין בערכאה אחת, על מנת להכריע בהן באופן מהיר ויעיל. על רקע זה, יש לקבוע לדבריו כי המחלוקת בדבר עריכתה של ברית מילה ניתנת לכריכה עם תביעת הגירושין. נוכח האמור לעיל, עמדתו של היועץ המשפטי לשיפוט הרבני היא כי אין עילה שבית משפט זה יתערב בעניין שבנדון; כי דין העתירה להידחות; וכי דין צו הביניים המעכב את ביצוע החלטות בתי הדין הרבניים – להתבטל.

מדובר באחת מן המצוות החשובות ביותר ביהדות, שעל קיומה נאבקו רבים לאורך ההיסטוריה היהודית ואף מסרו נפשם עליה. רוב הציבור היהודי בישראל – חילונים ודתיים כאחד – מלים את בניהם, והדבר אינו צריך ראיה. על רקע זה, דומה כי ברית מילה, המקובלת על רוב הציבור בישראל, עשויה לענות על צרכים שונים של הקטין, לרבות צרכים חברתיים. משכך, מדובר בעניין הנתון לאפוטרופוסים, הוריו של הקטין, לענות בו. במקרה הרגיל, הסכמתם של ההורים לעריכתה של ברית מילה בקטין כמוה אפוא כהסכמת הקטין.

קנויה לבית הדין הרבני סמכות לדון במחלוקת שבנדון?
22. לבתי הדין הרבניים מסורה בחוק סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים). ענייני הגירושין כוללים את פירוק קשר הנישואין עצמו (בג"ץ 5679/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 לפסק דינו של הנשיא א' ברק (9.5.2005)). פרט לענייני נישואין וגירושין, יכול בית הדין הרבני לקנות סמכות גם בענייני המעמד האישי אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך (סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים; להלכה לפיה בני זוג אינם יכולים למסור בהסכמה סוגיות שאינן מענייני המעמד האישי להכרעתו של בית הדין הרבני ראו: בג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד סא(1) 259 (2006) (להלן: בג"ץ 8638/03)). בענייננו העותרת התנגדה לדיון בנושא ברית המילה בבית הדין הרבני, ולכן שאלת סמכות בית הדין הרבני הנקנית בהסכמת הצדדים המתדיינים אינה רלוונטית לעתירה זו. מוקד המחלוקת נעוץ בהוראת סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, לפיה בית הדין הרבני מוסמך לדון גם בעניין שנכרך כדין בתביעת הגירושין. בענייננו כרך האב את המחלוקת בדבר ברית המילה בתביעת הגירושין. שאלת הכריכה עומדת אפוא במרכז דיוננו.

32. סיכומם של דברים, אין לדעתי מקום לקבוע כי עניין ברית המילה יכול להיות כרוך בתביעת גירושין.

לעומת זאת השופט אליקים רובינשטיין פותח את חו"ד כך:
עיינתי בחוות דעתה המקיפה של חברתי, המשנָה לנשיא השופטת נאור, ודעתי בשורה התחתונה שונה, אף שהולך אני עמה כברת דרך. המחלוקת בינינו מצטמצמת לנושא אחד, הניתן לכרוך את נושא ברית המילה בתביעת הגירושין. לטעמי התשובה היא בחיוב, עם שאודה כי מבחינה משפטית היה קל יותר להצטרף לדעת חברתי, רואה אני את הדברים במשקפי היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית; לטעמי, מקום שאב יהודי, או אם יהודיה, מבקשים לכרוך בתביעת גירושין שאלה הנוגעת למהות יהדותו של בנם, על העומק והירידה לשורש הכרוכים בכך מטבעם, אילו נשמעה דעתי היתה כריכה זו מותרת. עיקר טעמיי לכך מצוי במהותה של ברית המילה, ליבת יהדותו של ילד, בריתו עם העם היהודי ועם ריבונו של עולם, שאף מצאה ביטוי בחוות דעתה של חברתי, ובייחודיותו של נושא זה, שהוא כשלעצמו בעיניי ביסודו sui generis. נוכח אלה, איני יכול לקבל כי בגדרי גירושין לא יוכלו האב או האם להביא לדיון כרוך נושא הנוקב וחופש חדרי בטן כל כך, על משמעותו לגביהם. זאת, אף כי במישור המעשי, להבדיל מן העיוני, נדחקנו לפינה איזוטרית, בשל ההסתברות הנמוכה לקרות סיטואציה מעין זו.

לאחר מכן הוא מקיף את כל נושא ברית המילה ומכריע: על יסוד האמור, אציע לחבריי שלא להיעתר לטענת הסמכות שבעתירה, ולהורות על החזרת התיק לבית הדין האזורי, כאמור בפסקה י"ז מעלה.